<h1>הרוקח סימן צ"ד</h1>
<h2>דף יא.</h2>
יתידות שבארץ וזמורה למעלה הוי מחיצה לענין כלאים ולזרוק בתוכו בשבת אבל לטלטל לא התירו לעשות פיאה שיעור בית סאתים אלא ע"י חבלים מחיצות של שתי וערב מתיר עד בית סאתיים אפי' ליחיד בישוב. פירצה שהיא יותר מי' יצא מתורת פתח ואוסר בחצר ואם יש לו צורת הפתח אפי' יתר מי' מותר. אמר רב חסדא צורת הפתח שעשאו מן הצד לא הו(א)[ה] ולא כלום. צורת הפתח קנה מיכן וקנה מיכן וקנה על גביהן וצריכה בריאה לעמוד בו דלת אפי' דלת של קשין. בתוספתא רה"ר מקורה אסרו חכמים לטלטל תחתיה. מיכן מרתפות הפתוחות לרה"ר אפי' מקורה למעלה אסור לטלטל תחתיהם אם לא יהיה צורת הפתח גמור מאחר שאין כתלים שם.
<h2>דף טו:</h2>
יתידות שבארץ וזמורה למעלה הוי מחיצה לענין כלאים ולזרוק בתוכו בשבת אבל לטלטל לא התירו לעשות פיאה שיעור בית סאתים אלא ע"י חבלים מחיצות של שתי וערב מתיר עד בית סאתיים אפי' ליחיד בישוב. פירצה שהיא יותר מי' יצא מתורת פתח ואוסר בחצר ואם יש לו צורת הפתח אפי' יתר מי' מותר. אמר רב חסדא צורת הפתח שעשאו מן הצד לא הו(א)[ה] ולא כלום. צורת הפתח קנה מיכן וקנה מיכן וקנה על גביהן וצריכה בריאה לעמוד בו דלת אפי' דלת של קשין. בתוספתא רה"ר מקורה אסרו חכמים לטלטל תחתיה. מיכן מרתפות הפתוחות לרה"ר אפי' מקורה למעלה אסור לטלטל תחתיהם אם לא יהיה צורת הפתח גמור מאחר שאין כתלים שם.
כל דבר שהוקף לדירה במחיצה כגון בית וחצר הוי רה"י ועולה עד לרקיע בין עשאן המחיצות כראוי בין עשוי משתי או ערב ואפי' פרוץ כעומד מותר לטלטל בתוכו. בפ"א דערובין שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלי' בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה י' טפחים ולא יהיו פרצות יתירות על הבנין פירצה י' אמות כפתח ומותרת יותר מיכן אסור פרוץ כעומד מותר וכן משמע בפ"א דסוכה בתוספתא בפ"ד דכלאים. ובפ"א דעירובין מייתי לה ר"י אומר אם היו קנים מדוקרנים ועשה לה פיאה מלמעלה מותר. נמצאת אומר שלש מדות במחיצות כל שהוא פחות מג' צריך שלא יהא בין זה לזה ג' אע"פ שהעומד משהו מתיר אף כנגד הפרוץ דפחות מג"ט כלבוד דמי כל שהוא שלשה ומג' עד ארבעה צריך שלא יהא בין זה לזה כמלא נכנס ויוצא ובלבד שיהא עומד כפרוץ להתיר אף הפרוץ ואם הפרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור.
